אודות - שני גילת

השלב הבא היה לשתף את הבעל. "התקשרתי נרגשת לבעלי, גילי, ואמרתי לו: 'מצאתי את החנות שלי'. קבענו פגישה עם אבי בחנות למחרת בערב, נכנסנו לחנות ובעלי התחיל לשאול שאלות. לאבי היו את כל התשובות, הוא נתן פיתרון לכל בעיה והרגשתי כאילו הוא המלאך שאלוהים שלך אליי. הגענו הביתה, שקלנו והחלטנו ללכת על זה. ידענו שבמקרה הכי גרוע אחזור לעבוד בבית אך היתה לי תחושה טובה. הייתי בשלה, מוכנה להיות בעלת עסק".

​

שבועיים מיום החתימה על החוזה, שני גילת פתחה את הבוטיק. "בחודש הראשון התעוררתי מידי יום ב-חמש בבוקר, זאת למרות שאני ידועה כאחת שקשה לה בבוקר. פשוט התעוררתי בהתרגשות, רציתי להגיע לפה, לנקות, לסדר, להכניס את הציוד שלי ולקבל את האנשים. רציתי להתחיל את ההתחלה החדשה שלי".

 

שני יצאה מבוטיק הבגדים, הביטה פנימה לתוך החנות החשוכה והחליטה לחייג למספר הטלפון שהיה על השלט. "השעה היתה 12:00 בצהריים. התקשרתי למספר שעל המודעה, ענה לי בחור נחמד בשם אבי וקבענו פגישה איתו לאותו יום בשעה 15:00. ברגע שאבי הכניס את המפתח לדלת, פתח אותה ונכנסנו - ידעתי שזה העסק שלי. הכל היה מסודר ויפה, היה פה מכון שיזוף, לא ידעתי למה הוא נסגר וגם לא נכנסתי לעובי הקורה כי הרגשתי שמישהו השאיר את העסק הזה בשבילי". כעת, עם המעבר למשכן החדש והגדול באחי אילת 41, היא מרגישה שהחלום התגשם. המשכן החדש כולל 2 עמדות פדיקור מפוארות, 2 חדרי מקלחונים מרווחים, חדר שיזוף בהתזה, ו-4 עמדות ציפורניים.

 

אחד הדברים שהיו חשובים לשני עם המעבר, היה הרצון לשמור על התחושה הכיפית והנינוחה שלקוחותיה נהנו לאורך השנים גם במקום גדול יותר: "אני מטבעי אוהבת אנשים. תמיד היה חשוב לי שהלקוחות שלי כשהן מגיעות אליי הבית, שיקבלו תחושה של כיף, של מפגש יופי חברתי ולכן דאגתי שגם בעסק התחושה הזו תישמר. כל לקוחה שלי נכנסת לכאן עם חיוך. העבודה והתענוג שלי זה להוציא אותה עם חיוך רחב עוד יותר".